הראל חברה לביטוח בע"מ נ' אשגר לבניה בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד הנתבעים בשל העדר התייצבות לדיון מיום 13.12.11. פסק הדין ניתן ביום 30.1.12, לאחר הגשת בקשה מטעם התובעת והמצאת אישור מסירה לדיון כאמור.

הנתבעים גורסים, כי לא ידעו אודות הדיון שהיה קבוע ליום 13.12.11, וכי נודע להם אודות פסק הדין ביום 1.2.12, עת התייצבו לדיון נוסף שנקבע, או אז התברר להם כי יומיים לפני כן, ביום 30.1.12, ניתן נגדם פסק דין בשל אי התייצבות לדיון מיום 13.12.11.

עוד טוענים הנתבעים, כי לא הבינו שעליהם להגיב לבקשה למתן פסק דין, שהומצאה להם בסמוך לאחר מכן.

התובעת מתנגדת לבקשה לביטול פסק הדין. לטענתה, פסק הדין וההמצאה נסמכים על אישור מסירה שבו נרשם "לא נדרש", בכתובת שהנתבעים עצמם מסרו בכתב הגנתם, וכן על כך שלא הגיבו לבקשה למתן פסק דין, שהומצאה להם כדין (באמצעות השארת הבקשה וההחלטה בתיבת הדואר).

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה (ואציין כי התובעת לא ניצלה זכותה להגיש תשובה), אני סבור כי דין הבקשה להתקבל, בכפוף לתשלום הוצאות.

לטעמי, הזימון לדיון שהתקיים ביום 13.12.11 הומצא לנתבעים כדין.

הכתובת שמסרו הנתבעים בכתב ההגנה היא הכתובת שאליה נשלח הזימון לדיון (ת"ד 4413 ירושלים). הטענה שההזמנה לדיון לא נלקחה מהדואר אינה יכולה לסייע לנתבעים בהקשר זה, שכן על הנתבעים לדאוג לאיסוף הדואר בכתובת אותה מסרו בכתבי הטענות.

ראה בהקשר זה תקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

לפיכך, אין המדובר בביטול מחובת הצדק, שכן לא היה כל פגם בהמצאה. עסקינן איפוא, בבקשה לביטול מחמת שיקול דעת בית המשפט.

כידוע, בבקשה מעין זו יש לבחון שני מבחנים:

האחד, סיבת מחדלו של המבקש מלהתייצב או להתגונן.

השני, סיכויי ההגנה של המבקש בהליך.

נפסק כי למבחן השני, קרי סיכויי ההגנה בהליך, חשיבות רבה יותר, וכי כאשר יש בנמצא סיכויי הגנה, ניתן לרפא את המחדל של את התגוננות או אי התייצבות בתשלום הוצאות.

ראה לענין זה, א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 373 – 374 והאסמכתאות שם.

אשר לסיבת המחדל: לא התרשמתי כי מדובר בזלזול בהליך השיפוטי במכוון. עובדה היא כי הנתבעים התייצבו לדיון הנוסף שנקבע, ביום 1.2.12 וכי הגישו כתב הגנה כדרוש.

המדובר איפוא ברשלנות גרידא מצד הנתבעים, שלא טרחו באיסוף הדואר מתיבת הדואר.

אשר לסיכויי ההגנה: המדובר בתובענה לתשלום פרמיות ביטוח. הנתבעים גרסו בכתב ההגנה כי כלל לא התקשרו עם התובעת ולא ביקשו פוליסת ביטוח.

הנתבעים מציינים בכתב ההגנה כי לא צורף לכתב התביעה כל מסמך המעיד על הזמנת פוליסת ביטוח, ואכן לא צורף מסמך מעין זה.

לפיכך, לצורך בקשה זו, נראה כי קיימים לנתבעים טענות הגנה הראויות לבירור לגוף הענין.